5
15 חוות דעת
 
 
ד"ר נירית אבירן
 
 
 
 
מומחית ברפואה פנימית,
באנדוקרינולוגיה מבוגרים ובסוכרת
 
 
 
 
 
מחלות בלוטת התריס בהריון

נשים רבות חוות בעיה בתפקוד בלוטת התריס במהלך הריונן, לעיתים מדובר בממצא חסר משמעות, אך לעיתים מדובר בממצא הדורש התערבות רפואית.
בואו נעשה קצת סדר:
  • 1. נשים שסובלות מתת פעילות בלוטת התריס טרם ההיריון ומטופלות או לא מטופלות תרופתית (אלטרוקסין, יוטירוקס או סינטרואיד):
בתחילת ההיריון, ממש בעת קבלת בדיקת הריון חיובית, ישנה עליה ברמת ה TSH בנשים שכבר מטופלות תרופתית, או בנשים שהיו להם ערכים גבוליים לפני ההיריון.
הדבר דורש התערבות מידית – העלאת מינון התרופה או התחלתה בנשים שטרם טופלו, במטרה להגיע במהירות לערך TSH מתחת ל 2.5 mu/l
הסיבה היא, שערכים מעל 2.5 נקשרו לסיבוכים וירידה במנת המשכל של העובר. כאשר מעלים מיד את המינון במהירות לא סביר שייגרם נזק כלשהו לעובר.
הטיפול התרופתי בטוח לשימוש בהריון בכל שלביו ובהנקה.
נשים שמטופלות בתרופה לתת פעילות, נדרשות להוריד לאחר הלידה את מינון התרופה למינון שטרם ההיריון.

  • 2. יתר פעילות בלוטת התריס בהריון צעיר:
כאשר בבדיקות הדם שנלקחות בשליש הראשון להריון, מתקבלת תמונה של יתר פעילות בלוטת התריס – עליה ברמת ההורמונים t3 t4 וירידה ברמת ה TSH
הדבר נפוץ בעיקר בהריונות מרובי עוברים ובנשים שמקיאות הרבה, אך ייתכן בכל הריון צעיר.
במרבית המקרים מדובר בממצא חסר משמעות קלינית, שנעלם מעצמו לקראת התחלת שליש שני להריון..
במיעוט המקרים, מדובר בסימן הראשון ליתר פעילות בלוטת תריס (למשל על רקע מחלת גרייבס) ואז, יש צורך בטיפול תרופתי במהלך ההיריון ולאחריו.
הטיפול התרופתי הוא בתרופות propyl או mercaptizol במינון יחסית נמוך, שלא גורם נזק לעובר.
לעיתים, לאחר הלידה ותום תקופת ההנקה, הרופא ימליץ לך על טיפול ביוד רדיואקטיבי.

  • 3. יתר פעילות בלוטת התריס שקיימת לפני הריון:
מדובר בעיקר בנשים עם מחלת גרייבס Graves שמתכננות הריון. חשוב להגיע מאוזנות להריון, שכן יתר פעילות בלוטת התריס בשליש הראשון, עלולה לגרום להפלות מוקדמות.

  • 4. גידולים בבלוטת התריס
מדובר בממצא מאד שכיח. מרבית הגידולים מתגלים במישוש או בבדיקת אולטרסאונד והם שפירים..
גידול שפיר דורש מעקב בלבד
גידול ממאיר דורש כריתה של בלוטת התריס וטיפול משלים ביוד רדיואקטיבי, ולרוב , עקב קצב הגדילה האיטי שלהם ושכיחות נמוכה של שליחת גרורות, ניתן להמתין עם הניתוח לאחר הלידה.
טיפול ביוד רדיואקטיבי אסור בהריון ובתקופת ההנקה.
בדיקת אולטרהסאונד היא בדיקה בטוחה לחלוטין בתקופת ההיריון ואינה כרוכה בקרינה.
  • 5. דלקת בלוטת התריס לאחר לידה postpartum thyroiditis
ממצא שכיח שמופיע 1-4 חודשים לאחר הלידה. מתבטא ביתר פעילות בלוטת התריס שלעיתים קרובות אינה גורמת לתסמינים אלא מתגלה במקרה, בהמשך (מספר שבועות) מתפתחת תת פעילות בלוטת התריס, ולאחריה החלמה מלאה.
במיעוט המקרים, אין החלמה מלאה והאישה נשארת עם תת פעילות בלוטת תריס ברמה זו או אחרת.
התופעה אינה דורשת טיפול תרופתי, לא גורמת נזק לאם או לעובר (מותר להמשיך להניק) וחולפת כאמור מעצמה.
ניתן לאבחן אותה במיפוי בלוטת התריס שניתן לבצע גם אצל נשים מניקות (בהפסקת הנקה ל 24-48 שעות), אך לא חובה לבצע את המיפוי על מנת להגיע לאבחנה.
נשים המטופלות בתרופה לתת פעילות, ולוקות בדלקת של בלוטת התריס, נדרשות בד"כ להפסיק את התרופה לכמה שבועות, עד שהמצב מתייצב.
  • 6. טיפולי פוריות:
יש נשים, שבמהלך טיפולי פוריות , יש אצלן עלייה ברמת ה TSH, כתוצאה מהטיפול ההורמונלי.
בנשים אלו, מומלץ טיפול תרופתי כדי להביא את ה TSH לערך המומלץ לפני הריון – לא יותר מ 2.5 mu/l
גם נשים אצלן ישנם ערכי TSH מעט מוגברים טרם ההיריון (מעל 2.5) מומלץ שייטלו טיפול תרופתי לקראת הריון, כדי להתחיל אותו בערכים נמוכים יותר של TSH

לגבי נשים עם TSH תקין, אך בנוכחות רמה גבוהה של נוגדנים כנגד בלוטת התריס TPO Ab's שאולי מעלה את הסיכון להפלות מוקדמות, ן דעות הרופאים חלוקות לגבי הצורך במתן טיפול תרופתי.
 

תחומי התמחות

 
 
 

אוסטאופורוזיס

 
בעצמות של כולנו מתרחש כל הזמן פירוק של עצם קיימת מחד ובניה של עצם חדשה מאידך. באנשים צעירים, ובפרט בילדים, הבנייה עולה על הפירוק, ואילו בקרב אנשים מבוגרים ההליך הוא הפוך: מתרחש פירוק עצם מוגבר במקום בנייה ולכן העצם נחלשת.
 
 
 

אוסטיאופורוזיס ותרופות אנטיאפילפטיות

 
האם לטגרטול יש השפעה על צפיפות העצם בקרב מטופלת בת 40? האם יש צורך בבדיקת מעקב? ומה לגבי טיפול למניעת אוסטיאופורוזיס?
 
 
 

אקנה ושיעור יתר

 
אקנה היא תופעה נפוצה מאד בגיל ההתבגרות, אך מה קורה כאשר אקנה מופיע עם או בלי שיעור יתר בנשים בשנות העשרים והשלושים?
 
 
 

דף הדרכה למטופל הסוכרתי

 
כל מה שמטופל הסובל מסוכרת צריך לדעת בעת נטילת תרופות.
 
 
 

האם התרופה שלך פוגעת בעצמות?

 
תרופות רבות עלולות לגרום לסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס. איזה תרופות עלולות לפגוע בעצם ואיך ניתן לצמצם את הסיכון?
 
 
 

האם יש לכם סוכרת?

 
סוכרת היא מחלה מטבולית שכיחה מאוד באוכלוסייה המבוגרת. מבחינים בשלושה סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת סוג 2 שמהווה מעל 90% מהמקרים, סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) וסוכרת היריון. סוכרת סוג 2 עלולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה יותר מעל גיל 40, באנשים הסובלים מעודף משקל ויושבנות, שבמשפחתם ישנם חולי סוכרת ונשים שחוו סוכרת היריון.
 
 
 

היפוגליקמיה וסוכרת סוג 2

 
היפוגליקמיה בחולי סוכרת מוגדרת כרמת סוכר נמוכה בדם הגורמת לסימנים ותסמינים אופייניים שיפורטו בהמשך ואשר נעלמים במתן סוכר. ההגדרה הרשמית מתייחסת לרמת סוכר נמוכה מ- 70 מ"ג לד"ל (סוכר תקין 70 - 110, סוכרת מוגדרת כרמת סוכר מעל 126), אך אצל מטופלים רבים, תחושת ה"היפו" עלולה להופיע אף בערכים גבוהים משמעותית מ-70 , בעיקר באותם אנשים אצלם רמת הסוכר הממוצעת היא גבוהה.
 
 
 

הפרעות בשומני הדם

 
הפרעות בשומני הדם הן תופעה נפוצה מאד בקרב האוכלוסייה המערבית בכלל, ובארצנו בפרט. מדובר בעלייה ברמות הכולסטרול בעיקר ה"כולסטרול הרע", שלרוב מלווה גם בירידה ברמת ה"כולסטרול הטוב" ו/או עלייה ברמת הטריגליצרידים.
 
 
 

ויטמין D בסוכרת סוג 1 וסוג 2

 
להפתעת הקהילה הרפואית, גם במזרח התיכון שטוף השמש, סובל אחוז ניכר מהאוכלוסייה מחסר בוויטמין D, אפילו חסר המוגדר חמור (רמות 25OHVITD נמוכות מ- 20ng/ml או 50nmol/l). במאמר זה אסקור את העבודות החדשות ביותר שהתפרסמו בנושא הקשר בין חסר ויטמין D ומחלת הסוכרת סוג 1 וסוג 2.
 
 
 

חוסר ויטמין B12

 
חוסר B12 הינו נפוץ למדי. אצל חלק קטן מהאנשים מדובר בחוסר הנובע בשל אורח חיים צמחוני או טבעוני, שכן מרבית הויטמין מגיע ממוצרים מן החי (בשר וחלב), אבל אצל רובם לא זו הסיבה.